יציאה למחנה קיץ, הכולל שינה מחוץ לבית, יכולה לעתים להצריך הכנה נפשית ורגשית. הנה כמה דברים שאתם, ההורים, יכולים לעשות כדי לעזור לילדכם להתכונן הכי טוב שאפשר: 

1. בחרו את המחנה המתאים לילדכם

שאלו את עצמכם האם הייעוד והערכים של המחנה עולים בקנה אחד עם הערכים שלכם? האם הילד/ה שלכם ירגישו בנוח בסביבה הערכית הזו? לדוגמה, אם המחנה מתרכז בספורט אבל הילד/ה לא אוהבים תחרות, האם הוא ימצא את מקומו? אנחנו ממליצים להימנע משיקולים של חברות, ולא לבחור מחנה מסוים כי אליו החברים הולכים, כי מה שמתאים לאחד- לא מתאים לאחר. אם תמצאו מחנה שעונה על הצרכים של ילדיכם, הם ימצאו את מקומם בקלות ויפרחו שם.

2. קחו בחשבון את גיל ילדכם

עבור ילד טיפוסי, ללכת למחנה קיץ בגיל 8-10 זהו גיל אידיאלי, אבל ילדים יכולים להסתגל בכל גיל. אם בסופו של דבר תשלחו את ילדכם למחנה בגיל 11 ומעלה, קחו בחשבון שייתכן כי תקופת ההסתגלות שלו תהיה מעט ארוכה יותר מזו של ילד צעיר יותר. ילדים גדולים יותר נוטים להיות מודעים יותר לרגשות הקשורים בהסתגלות, ולכן יש סיכוי נמוך יותר להיפתח לחניכים או מדריכים.

3. אם אתה רוצה שהילד שלך ילך למחנה קיץ, פשוט תרשום אותו

בתור בני אדם, ובמיוחד ילדים, יש לנו נטייה לדחות את הלא מוכר. אם שליחת הילדים למחנה קיץ חשובה לכם, זה בסדר גם פשוט לספר להם שרשמתם אותם. תחשבו על זה כמו על חופשה משפחתית- גם בנוגע לזה אתם ככל הנראה לא נותנים להם בחירה.

4. תקשרו בפתיחות ובכנות עם המחנה על האתגרים ההתנהגותיים, הרגשיים ו/או הלימודיים של ילדכם, כמה שיותר מוקדם

הורים רבים חושבים שבגלל שמחנה זה “כיף”, התנהגויות ורגשות קיצוניים שקורים בבית הספר לא יתממשו במחנה. למרבה הצער, לעתים קרובות ההפך הוא הנכון. מחנה הוא סביבה מאוד מובנית שגם בו יש דרישות חברתיות, רגשיות או התנהגותיות. לכן, אל תמנעו מהצוות המקצועי מידע חיוני, ואל תהססו לשתף כל מה שעולה על דעתכם. 

5. בחודשים שקדמו למחנה, ספקו הזדמנויות לילדכם לתרגל עצמאות והסברה עצמית

למרות שיש הרבה תמיכה, חניכים שישנים מחוץ לבית צריכים להיות מסוגלים לעזור לעצמם בדרכים רבות. הם צריכים להיות מסוגלים להתקלח ללא סיוע, להגיש לעצמם אוכל, להיות מסוגלים לזהות את חפציהם ולשים את הבגדים המלוכלכים שלהם בשקית כביסה. בקשו מילדכם לתרגל כמה שיותר מהדברים האלה בבית לפני המחנה. זה יפחית משמעותית את הלחץ שלהם, אם הם לא יצטרכו ללמוד את כל זה לראשונה תוך כדי המחנה. 

חשוב מכך, חניכים צריכים להיות מסוגלים לתמוך בעצמם. תנו לילדיכם הזדמנויות להשתמש בקולם: תנו להם להזמין לעצמם במסעדות, לבקש עזרה ממוכר בחנות, לשאול את המורה שאלה או לספר לחבר מה מפריע להם. תרגול זה יעזור להם לתקשר אם הם יזדקקו לעזרה במחנה, כשההורים לא שם כדי לדבר בשמם.

6. תרגיש בנוח עם אי נוחות

בפעם הראשונה שהם יוצאים למחנה, רוב הילדים יחוו עצבנות מסוימת. הם עשויים אפילו לבכות או להתקשות לישון בהתחלה. עד כמה שזה קשה, דעו כי זהו סוג של אי נוחות שמוביל לצמיחה. עבודה דרך אי נוחות כעת תגרום לילדכם להתמודד עם מצוקות לאורך חייהם.

אתם יכולים לעזור על ידי נורמליזציה של געגועים הביתה, ואולי לחשוב עם ילדכם על תוכנית כיצד הם יתמודדו עם זה כאשר ואם זה יקרה. עם מי במחנה הם יכולים לדבר? אילו דברים הם יכולים לעשות כדי לעזור לעצמם להירדם או להרגיע את עצמם (תרגילי נשימה לדוגמה)?

7. סמכו על המחנה

קראתם, חקרתם, דיברתם עם הצוות ולבסוף בחרתם במחנה הזה מסיבה כלשהי. עכשיו תנו להם לעשות את מה שהם עושים הכי טוב. אם תסמכו על המחנה ותראו זאת לילדים, גם הם יסמכו. 

8. סמוך על הילד שלך

בסופו של דבר, הילדים שלכם צריכים לדעת שאתם באמת מאמינים שהם יכול לעשות את זה. גם אם זה קשה, גם אם זה מפחיד, הם יכולים לעשות את זה, ובסוף יהיה להם הכי כיף בעולם.

המאמר מבוסס על כתבה מתוך האתר: https://www.rockbrookcamp.com/