מחנות קיץ בישראל

מחקר זה על מחנות קיץ בישראל הוזמן על ידי פדרציית ניו יורק של המגבית היהודית המאוחדת (UJA) ובוצע על ידי מכון הנרייטה סאלד, ארגון ללא מטרות רווח הבוחן את התקדמות מערכות החינוך והשירותים החברתיים בישראל. המחקר תורגם והופץ ע"י ה UJA וקרן Goodman לשימוש השדה בפיתוח תוכן ל Summer Camps בישראל.

המחקר בוחן תוכניות קיימות של מחנות קיץ לנוער בישראל (גילאֵי 17-11) ואת הפוטנציאל לביסוס או הרחבה של מחנות קיץ ושל תוכניות אחרות שנועדו לטפח זהות יהודית וערכים של פלורליזם יהודי בקרב בני נוער ישראלים.

1. תוכניות קיץ לנוער הישראלי

חופשת הקיץ היא תקופה עמוסה לבני הנוער הישראלים, שרבים מהם מעדיפים לבלות אותה בנסיעות, בבילויים עם חברים או בעיסוק בתחביבים אישיים, וליהנות מזמן חופשי נטול פעילויות מסודרות. מחנות הקיץ מתקיימים במהלך חלון זמן קצר, בעיקר בחודש יולי ובתחילת אוגוסט, כמחציתם מטעם תנועות נוער מוסדרות. אולם רבים מבני הנוער והוריהם אינם מעוניינים להשתתף בהן. המחקר שלנו בחן את המאפיינים של תוכניות קיץ המופעלות על ידי תנועות נוער וארגונים אחרים, וזיהה מודלים שונים שלהן הכוללים תכנים של מורשת יהודית ופלורליזם.

לאחר בחינת המבנה, הצורה והתוכן של מחנות הקיץ, מצאנו שלוש הבחנות עיקריות ביניהם:

(1) ממד הזמן (האם המחנה הוא שיא של פעילויות לאורך השנה? או שהוא מתרחש פעם אחת או יותר בשנה, בקיץ או במועדים אחרים?).

(2) הרכב האוכלוסייה (האם המחנות הומוגניים או הטרוגניים מבחינה דמוגרפית?).

(3) המידה והאופן שבהם מוטמע תוכן יהודי ופלורליסטי בתוכנית הכללית לצד ספורט, טבע, אמנות, מדעים, מחשבים ותכנים כלליים אחרים.

שתי גישות עיקריות מאפיינות את דרך השילוב של תוכן יהודי ופלורליסטי בתוכנית המחנות:

(א) הגישה ההוליסטית, שבה הנרטיב היהודי מוטמע בכל התחומים של חיי המחנה ומקיף אותם.

(ב) הגישה האינטגרטיבית, שבה תכנים יהודיים מוקצים למשבצות ספציפיות בתוכנית.

שתי הגישות משלבות תוכן כללי עם תוכן יהודי ופלורליסטי, אך היקף התכנים והאיזון ביניהם שונה.

2. ההשתתפות בתוכניות קיץ

על פי הסקר שלנו, 64% מבני הנוער (74% לפי ההורים ו-54% לפי הנוער) משתתפים במסגרת פעילות כלשהי במהלך חופשת הקיץ (לאו דווקא מחנה). 38% מכלל בני הנוער (59% ממשתתפי תוכניות הקיץ) הצטרפו לתוכניות של תנועת/ארגון נוער, שרובן כוללות לינת לילה. היתר הצטרפו לתוכניות מטעם בתי הספר, או לפעילויות קיץ ביוזמת הקהילה המקומית (רשויות מוניציפליות) או ביוזמתם של מגוון ארגונים פרטיים, זרים ועמותות. נתונים אלה מתייחסים לכלל תוכניות הקיץ, לא רק לאלה שכוללות תכנים של זהות יהודית ופלורליזם. התרשים הבא מציג את ההתפלגות של מארגני תוכניות קיץ (לאחר התאמת הנתונים לגבי מי שמשתתפים בתוכניות של יותר מארגון אחד). תנועות הנוער אחראיות למחצית בקירוב מכל תוכניות הקיץ.

התפלגות הגופים המארגנים תוכניות קיץ

תנועות וארגוני נוער48%
בתי ספר23%
ארגונים פרטיים ועמותות18%
קהילה מקומית11%

3. תוכן זהותי במחנות

בקרב המשתתפים בתוכניות קיץ, 42% דיווחו על השתתפות בתוכנית שכללה לפחות היקף מסוים של תוכן מורשת יהודית (היסטוריה, טקסטים, תרבות), ו-37% השתתפו בתוכנית שכללה לפחות היקף מסוים של תוכן פלורליסטי. רק 14% מבין המשתתפים בתוכניות קיץ ציינו שהיא כללה היקף רחב של מורשת יהודית, ורק 15% ציינו היקף רחב של תוכן פלורליסטי. בתוכניות של תנועות נוער קיימת סבירות כמעט כפולה לקיומם של נושאים אלה.

נמצאו הבדלים מובהקים בדפוסי ההשתתפות בתוכניות קיץ על פי מידת הדתיות של המשתתפים וההורים ועמדותיהם כלפי היהדות. שליש מהחילונים הישראלים (13% מכלל אוכלוסיית המדגם) מקיימים מנהגים יהודיים בבית בהיקף רחב. במחקר שלנו אנו מכנים אוכלוסייה זו “חילונים-שומרי-מסורת”, לכאורה אוקסימורון, אך קטגוריה תקפה המתארת אמפירית אוכלוסייה לא מבוטלת של ישראלים מודרניים, המזהים את עצמם כחילונים אך מקיימים את מנהגי החגים, עוסקים בלימודי יהדות ומעורבים בפעילויות אחרות של תרבות יהודית.

התפלגות של מידת הדתיות ושמירת המסורת

חילונים שאינם שומרי מסורת41%
חילונים-שומרי-מסורת13%
מסורתיים שאינם שומרי מצוות7%
מסורתיים שומרי מצוות19%
דתיים שומרי מצוות19%
דתיים שאינם שומרי מצוות1%

אוכלוסיית החילונים-שומרי-המסורת משתתפת כמעט פי שניים מחילונים שאינם שומרי מסורת בתוכניות קיץ שמציעות היקף כלשהו של מורשת (ותרבות) יהודית ותוכן פלורליסטי. יהודים דתיים (ומסורתיים) משתתפים גם הם בתוכניות המציעות תכנים אלה יותר מהאוכלוסייה החילונית (שאינה שומרת מסורת). כאן יש לציין שחלק מהחילונים שרואיינו הביעו הסתייגויות בדבר הכללת תכנים יהודיים במחנות קיץ.

4. תחומי הפעילות במחנות הקיץ

כאשר ניתחנו הערות של ישראלים חילונים שמקיימים מנהגים יהודיים בבית, ניכר שהם מעוניינים בפעילויות שקשורות למנהיגות. יתר הקהילה החילונית מעוניינת יותר בתחביבים ובהכשרה מקצועית. איכויות נוספות – כמו תכנית מסודרת ומובנית, בילויים, למידה, ספורט ופעילויות חברתיות – חשובות לכולם. כאשר ניתחנו את תחומי העניין שנרשמו בשאלון, מצאנו שטיולים בטבע הם המבוקשים ביותר, ואילו נושא המחקר שלנו – “היסטוריה ותרבות” – עורר את העניין המועט ביותר.

שיעור המעוניינים בכל אחד מהנושאים עבור תוכנית קיץ

טיולים
בטבע
    ספורט    מנהיגותהיסטוריה
תרבות
 מדעיםאמנויותשפה 

בקרב כל בני הנוער, לא רק בקהילה החילונית השומרת מסורת, מצאנו התעניינות מיוחדת בתוכניות המציעות מגוון של תכני מורשת. ההורים מעוניינים יותר במורשת יהודית במסגרת המחנה, ופחות במנהגים המקובלים באופן מסורתי בקרב היהדות הרפורמית והקונסרבטיבית.

שיעור ההורים והנוער המעוניינים במידה רבה
בהכללת נושאים שונים במחנות קיץ

5. נושאים בעלי חשיבות במחנה קיץ

בבדיקת הגורמים שמשפיעים על החלטות ההורים התחוור כי ביטחון וצוות ההדרכה הם החשובים ביותר:

 64% מההורים סבורים שהביטחון חשוב במידה רבה. המרחק הוא הסוגייה הכי פחות מטרידה (שגם מעידה על גודלה של המדינה).

גורמים חשובים במידה רבה
בבחירת תוכנית קיץ עבור ההורים

מרחקמשך זמןעלותנושאמדריכיםביטחון

כן התחוור שהורים מחליטים לשלוח את ילדיהם לתוכניות קיץ גם בזכות החברויות שהילדים מפתחים בהן.

המחקר שלנו מצא גם כי חברים ובוגרי מחזורים קודמים הם מקור מידע משמעותי על מחנות הקיץ. מבין הנערים והנערות שיוצאים למחנה, מעל 35% מהם שמעו עליהן מחבר או בוגר.

שיעור המשיבים שנודע להם על תוכניות קיץ
מחברים או בוגרים

פעולות השיווק של מחנות קיץ הן משימה מאתגרת במיוחד לארגונים שפועלים רק בקיץ. גילינו כי מחנות שמנהלים שיווק רצוף ארוך-טווח מתמודדים עם פחות אתגרים. מחנות כאלה מקיימים פעילויות שוטפות לאורך השנה, ומחנה הקיץ מייצג סיכום שנתי שלהן. הם נמצאים אפוא בקשר שגרתי עם בני הנוער, שרבים מהם מחויבים להשתתף במחנה הקיץ כהמשך טבעי של הפעילות. מנהלי תוכניות שמציעים מחנות במודל של פעם בשנה, שבו נרשמים בני נוער חדשים שמשתתפים רק בקיץ או במועד מסוים בשנה, מתמודדים עם האתגר השיווקי הרב ביותר.

השיווק מתמקד בשתי פלטפורמות: רשתות חברתיות בדגש על אתרי הארגונים, דפי פייסבוק ואינסטגרם; ותקשורת פנים-אל-פנים, הכוללת פגישות ושיחות שיווק עם בני נוער בכל רחבי הארץ. ערוץ שיווק אפקטיבי נוסף הוא “חבר מביא חבר”. במסגרת זו, בני נוער שהשתתפו במחנות בשנים קודמות, מספרים לחבריהם על החוויה ומעודדים אותם לקחת חלק בה.

6. מסקנות והמלצות

אנו מציעים את הכיוונים האופרטיביים הבאים:

  • הן מחקרים קודמים והן המחקר הנוכחי מצביעים על האפקטיביות של הפעלת מחנות קיץ כחלק ממסגרת רציפה של פעילויות שוטפות. יתרונותיו של המודל הרציף בכך שהוא מציע חוויית למידה מתמשכת, שנמצאה אפקטיבית כאשר עוסקים בנושאים כמו חקר הזהות. מודל זה גם מקל את האתגרים של גיוס משתתפים ושיווק המחנה.
  • לאור ההעדפות של ההורים ובני הנוער במחקר שלנו, תוכנית שתכליתה לשלב תכנים יהודיים ופלורליסטיים במסגרת מחנה נוער צריכה לחתור ליצור תמהיל של למידה, מפגש חברתי, ספורט והרפתקאות לצד חוויות רוחניות בעלות משמעות. זמן חופשי ומרחב חופשי כדי להרהר ולנוח בחוסר מעש, הכרחיים אף הם. למעוניינים בכך, דרוש תכנון זהיר שישלב באופן מחושב תוכן יהודי וערכים פלורליסטיים במארג הכללי של התוכנית. מודלים שונים של שילוב תוכן יהודי וערכים פלורליסטיים במחנות נוער צריכים להתאים למאפיינים ולצרכים של אוכלוסיות היעד הספציפיות. יש לשקול גם מודלים המשלבים תחומי תוכן מסוג זה בחינוך הפורמלי, לאור זאת שיותר צרכנים בסקר הביעו עניין בהקניית תכנים יהודיים בבית הספר מאשר במחנה.
  • רכשנו תובנות לגבי היתרונות הטמונים ביצירת מפגש בין קבוצות הטרוגניות של משתתפים – לדוגמה, חילונים וזרמים מסורתיים, קהילות בפריפריה ובמרכז, עולים חדשים, משתתפים מחו”ל, ועוד. מודל כזה מאפשר הנחלת ערכים פלורליסטיים באמצעות “חשיפה לאחר” תוך יצירת תחושה משותפת של שייכות קולקטיבית. המחקר שלנו מראה כי קיימת פתיחות בקרב קהל היעד לתוכנית מסוג זה.
  • המחקר גילה מגזר באוכלוסייה החילונית הכללית – “חילונים-שומרי-מסורת” – המגלים עניין רב בחיזוק נוכחותם של ערכים יהודיים ופלורליסטיים בחייהם ובחינוך ילדיהם בתחומים אלה. ראוי לשקול הקמת תוכניות אשר ייתנו מענה לצרכים של אוכלוסיית יעד זו בעתיד.

מחקר זה הוזמן על ידי פדרציית ניו יורק של המגבית היהודית המאוחדת (UJA) ובוצע על ידי מכון הנרייטה סאלד, ארגון ללא מטרות רווח הבוחן את התקדמות מערכות החינוך והשירותים החברתיים בישראל.

המחקר תורגם והופץ ע”י ה UJA וקרן Goodman לשימוש השדה בפיתוח תוכן ל Summer Camps בישראל.

מרכיבי המחקר התבססו על ארבעה מקורות: (1) מיפוי תוכניות הקיץ הקיימות; (2) מחקר ארגוני (ראיונות עם מארגנים ומנהלים של התוכניות הרלוונטיות); (3) שאלונים מקוונים למדגם מייצג של הורים לבני נוער גילאֵי 11–17 ולנוער גילאי 14–17;  (4) ראיונות טלפוניים למדגם נבחר של הורים ובני נוער.

להורדת המאמר המלא לחצו כאן