תארזו מזוודה: השנה, ישנם מחנות קיץ לילדים ישראלים

"מחנות קיץ ישראל" אוספת פורום של כ-30 מחנות וארגוני נוער על מנת ליצור אופציות חווייתיות נוספות לקיץ הקרוב

נגיף הקורונה עדיין באוויר ואחרי שמרבית מהישראלים בילו את החודשים האחרונים בבית, הורים רבים מצפים בקוצר רוח לחופשת הקיץ.
מאז ומתמיד, עונת הקיץ הייתה עונה מאתגרת לילדים. יש מעט מחנות לילה, והרבה ילדים מסיימים את הקייטנות ב11 או 12 ומבלים את המשך התקופה החמה מול מסכים, או אם יש להם מזל, בבריכה העירונית.
אם אי פעם היה קיץ שבו ילדים יכולים להעביר את חלק מזמנם בלי הוריהם (ולהיפך), זה הזמן.

התקווה היא שבקיץ הקרוב אלפי ילדים ישתתפו באחד מ 30 ממחנות הלילה של ״מחנות קיץ ישראל״, שאורכים החל מחמישה ימים ועד ל-14 יום. חלק מהמחנות קיימים כבר שנים בעוד שאחרים חדשים לחלוטין, מוסיפים ימי מחנה ומקבלים חניכים חדשים. ״מחנות קיץ הם חשובים במיוחד השנה, מפני שלילדים כבר היה חופש גדול בתקופת הקורונה״ אמרה ענת בן דרור, אחת משני מנהלי פורום מחנות הקיץ בישראל. ״הם כבר היו משועממים״.

הפורום הוקם על ידי הפילנטרופית שונה גודמן סון, עולה מקנדה שבכל שנות ילדותה ובגרותה חוותה והעריכה מחנות קיץ ליליות. גודמן סון הייתה חניכה במחנה ״רמה״ בקנדה, ושלושת בניה השתתפו בחוויית המחנה קיץ, אפילו אחרי שהיא ומשפחתה עלו לרעננה לפני חמש שנים. כשגודמן סון, יושבת ראש קרן מוריס ורוזלינד גודמן, עלתה לארץ, היא רצתה להביא קונספט שיעזור לחזק את מערכת החינוך הבלתי פורמלי בישראל. ״רציתי להביא משהו שאני מאמינה שעובד יפה מאוד”, סיפרה גודמן סון. ״אני מרגישה שאני התוצר של המחנות קיץ ושזה חלק מהסיבה שאני נמצאת כאן״.
בישראל, רוב המחנות קיץ הן קייטנות יום, שבהם הילדים מגיעים בבוקר וחוזרים הביתה בשעות הצהריים.
״לילדים בישראל הקיץ הוא הקייטנות, איפה שהם אוכלים לחמניות עם ממרח שוקולד, והחל משכבות ד׳ ו-ה׳ הקיץ הוא חברים ושעמום, בבריכה, אותה שגרה במשך חודשיים, בן דרור אמרה. ״הם חיים בקניון ובבריכה״.

פילנטרופית שונה גודמן סון, יושבת ראש קרן מוריס ורוזלינד גודמן

הקונספט של אריזת מזוודות, שינה באוהל או בקתה ושמדריכים בני נוער ילוו חניכים במשך שבועות הקיץ הוא קונספט לא מוכר לרוב הילדים בישראל. כדי לבחון את האפשרות של הרחבת מחנות הקיץ בישראל, גודמן סון פנתה לשני מומחים לחינוך בלתי פורמלי, דני רוזנר וענת בן דרור, לשעבר מנהלת בארגון הצופים בישראל, להוביל את הפורום. היא רצתה שהפרויקט יונחה על ידי ישראלים שמאמינים בקונספט של מחנות קיץ ושיוכלו לתרגם אותו לתרבות הישראלית. ״הם מבינים איך לתרגם את הערך של המחנות לקהל הישראלי״ ציינה גודמן סון. ״אני לא התכוונתי להיות מיסיונרית. הייתי זקוקה לעזרת אנשי התחום ואם הצלחתי לשכנע אותם בערך של המחנות קיץ, ידעתי שיש לי סיכוי״.

בן דרור חוותה לראשונה מחנות קיץ כשעבדה במחנות הקיץ של הצופים, שארכו כארבעה עד חמישה ימים לילדים צעירים יותר, ובין שמונה לתשעה ימים לנערים. ״הורים היו מתקשרים אלי חצי שנה לפני הקיץ לשאול באיזה תאריכים המחנה קיץ מתקיים, מפני שילדם לא רצו לפספס אותו בגלל חופשה משפחתית״, היא סיפרה. כשבן דרור ורוזנר הצטרפו לגודמן סון, שני מובילי הפורום הישראלים החלו למפות את מחנות הלילה שכבר קיימים בארץ, כדי להבין מה עובד ואיך הם בנויים. ״לא רצינו לייצר תחרות, רצינו לראות מה כבר קיים ולעזור לשפר אותם״ היא הוסיפה.

זה היה בערך לפני שנתיים. לפני משבר הקורונה, התכנית הייתה להפעיל 30 מחנות קיץ כחלק מהפורום, עם 14% חניכים חדשים שהם 1,000 ילדים, בנוסף ל- 8,000 שמשתתפים כל קיץ במחנות שונים ברחבי הארץ. המגפה מקשה על ההוצאה לפועל של הקיץ הראשון בפורום, וכרגע עדיין אין אישור ממשרדי הממשלה לקיים מחנות קיץ. בינתיים, המארגנים בודקים את מדיניות הביטוח והחזר כספי, כתוצאה מנגיף הקורונה. ״אנחנו בהחלט מתכוננים להגעת הילדים למחנות הקיץ השנה״, אמרה גודמן סון. ״כל יום שלא מבטלים הוא הזדמנות לחזק את המערכת״.

בינתיים, כל המנהלים בפורום של מחנות הקיץ מתקדמים עם התכניות לקיץ הקרוב. הפורום כולל מחנות ותיקים כמו מחנה ״קימאמה״ שנמצא בחוף במכמורת, או ״קיץ בקיבוץ״ בקיבוץ שלוחות, מחנה מעורב אורתודוכסי, שמקיימים מחנות קיץ ליליות כבר שנים. בנוסף, ישנם מחנות קיץ אחרים, רבים מהם של ארגונים ללא רווח, שעד היום לא קיימו מחנה לילי, ועכשיו מתרחבים. חלק מהמחנות אורכים רק עשרה ימים, ואחרים נמשכים עד 20 יום. חלקם מקיימים מספר מחזורים בקיץ הקרוב. התהליך של לשכנע ישראלים לשקול מחנה לילה לא היה פשוט, סיפרה בן דרור.

ענת בן דרור סגן יו”ר “מחנות קיץ ישראל”

״היה יותר קל לשכנע ישראלים דוברי אנגלית, הם הבינו מה רצינו לייצר״, הסבירה בן דרור בהתייחסותה לילדי עולים ממדינות דוברות אנגלית. ״אנחנו, צברים, קשה יותר לשכנע אותנו, אך אנחנו רואים את זה כתהליך. אנחנו יודעים שילדים משועממים בחופשת הקיץ״.
היה גם אתגר בהיבט הכספי, בהתחשב בכך שחלק מהמחנות הם ללא מטרות רווח ואחרים כן. הפורום גייס כ-2 מיליון שקלים מתורמים ישראלים ואמריקאים שתומכים במחנות, מלגות ובפורום עצמו.
״האתגר העיקרי הוא הצגת הקונספט״ אמרה בן דרור, ״כדי שהורים ישראלים ידעו שזו אופציה. יש שחושבים שמחנות הקיץ (הליליות) הם רק בשביל תנועות הנוער או אמריקאים. זה דורש שינוי גישה״.

אתר הפורום summercamps.co.il מאפשר לילדים והוריהם לבחור מחנה שמתאים להם לפי גילם, התחביבים שלהם ותאריכים שמתאימים להם. לפי המאפיינים האלה, ילדים מכיתה ה׳ ועד לתיכון יכולים למצוא חווית מחנה שתתאים להם, אם זה בספורט, אומנות, טכנולוגיה, התנדבות טבע או טיולים.

הקיץ מציין 20 שנה מאז פתיחת מחנה ״הינני״ שמנוהל על ידי אסתר איינשטיין. ״הינני״ הוא מחנה קיץ למנהיגות, לנערות שמסיימות כיתות ח׳ ו-ט׳. למחנה בדרך כלל מגיעות 120 חניכות שמעבירות 14 יום בעיר הדרומית ערד. החניכות מתנדבות עם אוכלוסיות שונות ומשתתפות בפעילויות מהנות כל צהריים וערב. השנה, המחנה היה אמור להתקיים בעיר הדרומית ירוחם, ואמנם נגיף הקורונה עיכבה את חלק מתכניותיה של איינשטיין, היא מקווה להכפיל את מספר החניכות בחוויית הקיץ שעולה 2,250 שקל (650$) לחניך. ״הצלחתי לשווק ביעילות גבוהה יותר את המחנה ולייצר תכנית טובה יותר״, אמרה איינשטיין, עולה מאנגליה. ״הפורום גרם לנו להבין שניהול מחנה הוא מקצוע, לא רק מתוך אהבה לילדים ולהפעלות״.

קבוצת חניכות ממחנה “הינני”, מחנה הקיץ האורתודוכסי לבנות שיתקיים בירוחם.

זה יהיה הקיץ הראשון שבו ״נוער לתת״, המחלקה לנוער בארגון שפועל לתמוך באוכלוסיות נזקקות בישראל, יערוך מחנה קיץ לנערים בכיתות ז׳ וח׳, עדי אגוזי, מנהלת המחנה. הארגון מקיים בדרך כלל למשתתפיו שני מפגשים בשבוע במהלך השנה, ובתחילה קיים גם תכניות קיץ להכשרת תלמידים בשכבות ט׳ י׳ ו י״א. ״הבנו שזה מאוד משמעותי עבורם״ אמרה אגוזי, שמחלקת הנוער שלה נועדה להגיע לנוער בפריפריה הישראלית, שגם יכול לכלול את ירושלים, נתניה וקריית גת.
כרגע, מחנה הקיץ שלהם, שעולה 550 NIS, יתקיים בין 9-14 באוגוסט בכפר גלים, הוסטל על חוף הים סמוך לחיפה. המטרה היא שישתתפו 70 חניכים. החניכים הקבועים פונים לחבריהם ומשפחותיהם במטרה לגייס עוד חניכים.
״נגיף הקורונה יגביל את מה שנוכל לעשות, אך אנחנו מקווים מאוד שנצליח לקיים את המחנה״, אמרה אגוזי. ״הפורום הנחה אותנו כל הדרך להקמת מחנה קיץ. רובנו לא היה במחנה קיץ אמיתי, וזה קשר אותנו לעולם הזה״.

נועה אגוזית מנהלת מחנה הקיץ של “לתת”